מצודת דוד על שמואל ב י׳

1 כאשר עשה וגו׳. אמרו רבותינו ז״ל במדבר רבה יד א: שהחסד היה שהחיה את אחיו אשר ברח אליו מאת מלך מואב, כשהמית את אביו וביתו אחר שהוליכם אליו מן מערת עדולם, כמו שכתוב בשמואל א כב א:

1 המכבד דוד וגו׳ בעיניך. וכי סבור אתה שדוד מכבד את אביך בעיניך על כי שלח לך מנחמים:

2 הלוא. הנה לא שלח כי אם לרגל את הארץ:

1 בחצי. במחצית ארכם, והוא עד שתותיהם:

1 וישלח לקראתם. לאמר להם לשבת ביריחו האמור בסוף המקרא, והפסיק לומר הסיבה למה לא באו למלך, ואמר כי היו נכלמים, ולכן שלח לקראתם:

2 ושבתם. לביתכם:

1 פתח השער. מול פתח שער עירם:

1 פני המלחמה. פני אנשי המלחמה:

1 חזק ונתחזק. חזק אתה והעם אשר עמך, וגם אנו נתחזק:

2 בעד עמנו. שלא ילכו בשבי:

3 ובעד ערי וגו׳. שלא יכבשום האויב:

4 וה׳ יעשה הטוב וגו׳. רצה לומר: ואם בכל ההתחזקות לא נועיל, יעשה ה׳ הטוב בעיניו, ונקבל באהבה:

1 ויאספו יחד. בחשבם שברבת עם ינצחו הם:

1 עבדי הדדעזר. רוצה לומר: הסרים למשמעתו: